עבירת נהיגה בשכרות 

אין צורך להכביר במילים לגבי עבירת נהיגה בשכרות שהיא מבין העבירות החמורות בפקודת התעבורה, אם לא החמורה שבה. עבירה הגורמת לתוצאות והשלכות חמורות על עובר העבירה ועל משתמשי הדרך האחרים, ותאונות קשות רבות נגרמות כתוצאה מנהיגה בשכרות(תחת השפעה של אלכוהול או סמים). 

בשל כך, המחוקק ראה לנכון להחמיר עם הנהגים המורשעים בנהיגה בשכרות והעמיד את תקופת הפסילה המינימלית הקבועה לצד עבירה זו על שנתיים, וזאת בנוסף לעונשים הנוספים של קנס, ופסילה על תנאי, והעונשים לעיל. 

אז מי נחשב כנוהג שיכור? סעיף 64 ב’ לפקודת תעבורה קובע כי: 

(1)   מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב; 

(2)   מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן; 

(3)   מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר….. 

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם: 

(א)   נהג חדש; 

(ב)   נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; 

(ג)    נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם; 

(ד)   נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; 

עפ”י תקנות התעבורה, תשכ”א-1961 ריכוז האלכוהול הוגדר כ: 

(1)   240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף; 

(2)   50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. 

למעט כמובן הנהגים מקבוצה שנקראת “לאוכלוסייה מיוחדת” – נהגים חדשים ונהגים מקצועיים. 

רישיונו של הנהג שנתפס נוהג שיכור יישלל ע”י קצין משטרה למשך 30 ימים, כמעט באופן וודאי. בהמשך, הנהג יועמד לדין בבית משפט השלום לתעבורה ובמידה ויורשע, הוא צפוי לאבד את רישיונו למשך 24 חודשים לפחות, זאת לצד עונשים נלווים כגון פסילה מותנית, מאסר מותנה, קנס, התחייבות כספית. במקרים מתאים יחויב הנהג לבצע שירות לתועלת הציבור ובמקרים חמורים אף לרצות מאסר בפועל, ולו בעבודות שירות. 

במצבים מסוימים של נהיגה בשכרות, בעיקר ברמה גבוהה או לנהג שממשיך לנהוג בשכרות אף שהורשע בכך בעבר, הנהג עשוי אף להילקח למעצר ע”י המשטרה שגם מבקשת פסילה עד תום ההליכים המשפטיים ודואגת להגשת כתב אישום בהליך מזורז. 

יוער, כי הבדיקה לגילוי אלכוהול, בדרך כלל, הינה פשוטה ביותר (נטילת דגימת נשיפה או ע”י מתן דגימת שתן לגילוי סמים) ומבוצעת ע”י שוטרי תנועה במקום בו נעצר רכבו של הנהג הנבדק לביקורת. 

עוד יצוין כי ככלל, אין לנהג שהתבקש לבצע את הבדיקה את הזכות לסרב לבדיקה. אחרת, בשל הסירוב לבצע את הבדיקה, ייחשב כי מי שנהג בשכרות ויועמד על כך לדין. 

בנושא של סמים, מספיק שבדיקת המעבדה תראה כי יש בגופו של הנהג תוצרי לוואי של סמים (אף אם לא נטל את הסמים בסמוך לנהיגה), כדי להגיש כתב אישום בדין נהיגה בשכרות. 

היוועצות בעו”ד הבקיא בדיני תעבורה מוקדם ככל הניתן, עשויה לסייע על שמירת זכויותיו, שכן ניתן ליתן ייעוץ מתאים, ובהמשך יש חשיבות רבה לבחינה מקצועית של ראיות התביעה ומציאת פגמים שיש בהם כדי להביא לביטול כתב האישום, או לזיכוי, או לענישה מופחתת.